פרטס

מהי מחלת פרטס?

מחלת פרטס הינה פגיעה באספקת הדם לראש עצם הירך במפרק הירך. בצילום הרנטגן רואים אגן של ילד ואת פרקי הירכיים. ראש המפרק השמאלי בתמונה נראה ברור עגול ושלם ואילו הימני פגוע. כך נראה מפרק הירך של ילד שסובל ממחלת פרטס (perthes).

למרות מחקרים רבים לא ברורה עדיין סיבת הפגיעה ואיננו יודעים כיצד למנוע את המחלה. המחלה פורצת בדרך כלל בגילים 4  עד 11 שנים והינה שכיחה הרבה יותר בבנים מאשר בבנות. הסימפטום הבולט ביותר שלה הינו צליעה ו/או כאב.

אספקת הדם לראש עצם הירך נפגעת, ובאותו אזור שנפגע תהיה רקמת עצם מתה. בניגוד להרבה רקמות אחרות בגוף. יכול הגוף לרפא את האזור הפגוע ולהחליף בהדרגה את העצם שנפגעה בעצם חדשה ובריאה. הליך החלפת העצם שמתה בעצם חדשה יכול להימשך 2-3 שנים.

במהלך הריפוי מפרק הגוף את קוריות העצם המתות ובונה לידן ובמקומן קוריות עצם חדשות.  הבעיה במחלת פרטס היא שבמהלך הריפוי הממושך נוצר נזק לצורת ראש עצם הירך שהינו עגול בתחילה ויכול להימעך, לקרוס ולשנות את צורתו. עיוות זה בצורת ראש עצם הירך יגרום להגבלה בתנועת מפרק הירך ובהמשך החיים במשך שנים רבות, להתפתחות שינויים ניווניים מואצים של בלאי ושחיקה במפרק הירך.

מידת הפגיעה בראש עצם הירך שונה מילד לילד. במקרים הקשים נפגעת כל העצם בראש עצם הירך ובמקרים קלים נפגע רק חלק קטן מהראש. ברור שהתוצאה הסופית תהיה טובה יותר ככל שאחוז העצם שנפגע הינו קטן יותר.

גורם נוסף שמשפיע על התוצאה הסופית הינו הגיל בו החלה המחלה. ככל שהפגיעה קורית בגיל צעיר יותר תהיה התוצאה הסופית טובה יותר.

האבחנה אינה קלה משום שבשלבים הראשונים של מחלת פרטס צילומי הרנטגן הינם תקינים. כאשר יש חשד קליני למחלה זו והצילומים לא מראים בעיה, יבוצעו פעמים רבות בדיקות כמו מיפוי עצם או MRI בהן ניתן לאבחן את המחלה גם כשהצילום עדיין תקין.

הטיפול במחלת הפרטס

כפי שציינתי איננו יודעים למנוע את המחלה והיא נרפאת "איתנו או בלעדנו". מטרת הטיפול היא להקטין עד כמה שניתן את העיוות שעלול להתפתח במהלך הריפוי.

האמצעים בהם משתמשים בטיפול כוללים:

• מנוחה ממאמצים ואף שכיבה מוחלטת בתקופות של כאב. (בדרך כלל תקופות קצרות).
• פיסיותרפיה מרובה לשמירה ככל שניתן על תנועת מפרקי הירך. במסגרת הפיסיותרפיה רצויה מאד שחיה והידרותרפיה משום שבפעילות במים יש הנעה מרובה של המפרק ללא נשיאת משקל כמו בהליכה או ריצה.
• חגורה אורתופדית שמחזיקה את מפרקי הירך בתנוחה של פיסוק היתה מקובלת מאד בעבר והינה פחות מקובלת בהווה.
• ניתוחים בהם משנים את תנוחת מפרק הירך מצליחים להקטין את הנזק והעיוות.

ההחלטה באיזה טיפול נכון לבחור תלויה בגיל הילד ובמידת החומרה של המחלה. סביר מאד שתשמעו גישות שונות והמלצות שונות ואף הפוכות לטיפול, במקומות שונים או ע"י רופאים שונים. זאת מהסיבה שלמרות ניסיונות אינטנסיביים לחקור ולהחליט מה שיטת הטיפול המומלצת, אנו עדיין "מגששים באפלה" במידה רבה, וכל מומחה פועל גם לפי הספרות הרפואית וגם ע"פ ניסיונו והאינטואיציה האורתופדית שלו.